טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

בתיק זה הגיעו הצדדים להסכמה על פיה יוגשו סיכומים על ידי הצדדים, וביהמ"ש ייתן פס"ד על יסוד הסיכומים.

בהתאם להסכמה זו שקיבלה תוקף של החלטה הוגשו סיכומי הצדדים.

עניין לנו בתביעת שיבוב, במסגרתו עותרת התובעת לחייב את הנתבעות, בתשלומים שונים בהם נשאה מחמת פגיעה שנפגע עובד, מר זאחלקה ראיף, בתאונת דרכים.

התובעת, מעביד, עותרת לחייב את הנתבעות בתשלום הסכומים בהם נשאה, הנתבעת אינה חולקת על זכותה של התובעת לקבלת פיצוי, אלא שהמחלוקת נסובה סביב אופן החישוב.

הנתבעות לא כפרו בחבותן הביטוחית, ולא כפרו בתקופת אי הכושר שאושר על ידי המל"ל לנפגע.

התובעת טוענת שזכותה הינה זכות עצמאית, ואילו הנתבעות טענו כי זכותן הינה זכות תחלוף.

מותב זה כמו מותבים רבים אחרים, כבר קבעו כי בהתאם להוראות חוק ההטבה, זכות התובעת הינה זכות תחלוף, ופס"ד המנחה בסוגיה, הינו, פס"ד בע"א (ת"א) 1392/07 אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ נגד כלל חברה לביטוח בע"מ, (פורסם בנבו), (להלן: "פס"ד אל על"), קובע ביהמ"ש המחוזי בהלכה מנחה, שעד כה טרם שונתה, כך:

"נוטות אנו לדעה המקובלת כי זכות התביעה של המיטיב כפופה לזכותו של הניזוק ולפיצוי שהיה עשוי הניזוק לקבל אילו היה הוא התובע."

פועל יוצא, ממסקנה זו של ביהמ"ש המחוזי, הינו הגבלת השכר, לכדי שילוש השכר הממוצע, והפחתת שיעור מס ההכנסה, עד לגובה 25%, וכך קובע ביהמ"ש המחוזי בהלכת אל על הנ"ל:

"ובענייננו, זכותה של המערערת כפופה לזכותו של הנפגע במובן זה שיש להגביל את שיפויה בשילוש השכר הממוצע במשק, וכן לנכות מס בשיעור 25% מהסכום שישולם לה, ככל שהיה מנוכה המס מהפיצויים שהיו מוענקים לעובד הנפגע."

טוענות הנתבעות, כי אין לנכות תנאים סוציאליים, דמי הבראה, חופשה, מענקי חגים, מענק חודשי שכר יג', וכד', (ראה עמוד 4 לסיכומי ב"כ הנתבעות).

בעניין זה, קובע חברי, כב' השופט סובל, בתא"ק (שלום ת"א) 166766-09 בנק מרכנתיל דיסקונט סניף בית מ נ' סהר חברה לביטוח בע"מ, תק-של 2010(1), 98653 , 98661 (2010), כך:

"הפרשות ותוספות למיניהן הנכללות בשכר - כפי שנפסק בעשרות פסקי דין בבתי משפט השלום ובע"א 4526/07 התוספות למיניהן מהוות חלק מהשכר. נוסף לתוספות הכלולות בשכר ומהוות חלק בלתי נפרד הימנו, חייב המזיק להשיב למיטיב את התשלומים המופרשים על ידי המעביד לטובת העובד על-פי חוק, כפי שהדבר מוצא את ביטויו בת.א. (ת"א) 62902/02 ושבעה תיקים נוספים, טלרד נטוורקס נ' הפניקס הישראלי. פירוט ההפרשות לקרן השתלמות וקיצבה מפורטות בחלקו התחתון של התלוש."

ועוד הוא קובע, כי המעביד אינו זכאי לקבלת כספים שהוא נשא בהם אלא, עלויות שהניזוק היה זכאי לקבלם.

בענייננו, התובעת עותרת לחייב את הנתבעות במלוא השכר, לרבות התנאים הסוציאליים, והנתבעות טוענות, כי לא נגרם למעביד כל נזק, ובהתאם לכך, החובה לשלם לעובד את הזכויות הללו לא מושפעת מהתאונה. טענה זו לא ברורה, כלל ועיקר, התקופה הרלוונטית העובד נעדר מעבודתו, ולפיכך, המעביד משלם לעובד בלא כל קשר לביצוע עבודה. המבחן היחידי שביהמ"ש המחוזי אימץ היה מבחן זכאות הנפגע ולא שיעור הנזק שנגרם למעביד.

לפיכך, אני דוחה טענה זו של הנתבעות.

התובעת טוענת כי יש לקזז את שיעור מס ההכנסה הדמי הפגיעה שהתקבלו מביטוח לאומי, הנתבעות לא התייחסו לנקודה זו, בעניין ת"א (שלום ת"א) 173804-09 סולל בונה בע"מ נ' אריה בע"מ - חברה לבטוח, תק-של 2010(2), 29068 , 29069 (2010), קבעתי, כי יש להפחית את דמי הפגיעה מכל תשלום שבו נשאה המעביד, אולם על מנת שהמעביד לא ייפגע פעמיים, קבעתי כי יש לנכות מדמי הפגיעה את המס הרעיוני בשיעור שנוכה מהסכום ששולם על ידי התובעת, במגבלת 25%. באותו עניין הסברתי מדוע לדעתי אי ניכוי כזה מוביל לפגיעה כפולה במעמיד ואין לי אלא לחזור על מסקנתי שם.

מסקנת ביניים;

בחישוב סכום התביעה, יש לחשב את השכר ששולם לעובד לרבות הפרשות העובד והמעביד ביחס לתשלומים להם זכאי העובד, כגון הפרשות לקרנות השתלמות, פנסיה וכד'.